לכל אחת מאיתנו יש עולם פנימי עשיר שמלא בעובדות, אמונות, תיאוריות ודימויים. עוד כשהיינו ילדות ושיחקנו במשחקי דמיון, ראינו בדמיוננו את התינוק שלנו ואיך הוא מגיב אלינו, כמובן שלרובנו זה לא נשאר במודע אבל בהחלט לא נעלם לחלוטין.

ועכשיו כשאנחנו נשים בוגרות שמקימות משפחה, אנחנו מצרפות חלקי פאזל שונים שגורמים לנו להתחבר לתינוק/ת יותר ויותר. אז אנחנו לוקחות את הידע המוקדם שלנו מהילדות, של איך היינו רוצות שהוא יהיה. יחד עם תחושת הבטן, האינטואיציה הפנימית שלנו, לגבי איך הוא באמת עכשיו בבטן. מוסיפות עם הזמן את התחושות הפיזיות כשהוא זז ומגיב לגירויים שעולים. ולא מוותרות כמובן על המחשבה של איך הוא יהיה וייראה כשהוא ייצא ונחבק אותו.

כל התהליך הזה גורם לנו להיקשר אליו עם הזמן יותר ולהתמסר להריון. וכך קשת הרגשות שלנו תופסת מקום של כבוד ואנחנו מתמודדות עם המון שמחה והתרגשות, אך יחד עם הרגשות הנעימים לרוב עולים פחדים רבים. והנפוץ מביניהם הוא החשש לשלום העובר. זהו פחד שמלווה הרבה מאוד נשים די מתחילת ההריון.

ישנן שחוששות מתוך נסיון העבר שלהן, ישנן שנקלעו להריון בסיכון, ישנן כאלה שמודאגות מכיוון שהן לא יכולות באמת לראות מה עובר על התינוק ברחם. כל אחת והסיבות שלה. ישנה גם דריכות מסויימת לקראת הבדיקות וכמובן שלקראת קבלת התוצאות. לא פעם שומעים אשה בהריון שאומרת שהיא בסדר, היא רק רוצה להיות אחרי הבדיקה הבאה ולדעת שהכל בסדר עם התינוק/ת. עם תחושה שכרגע זה עדיין לא לגמרי בסדר כי אין בה מספיק נחת.

במצבים שהאשה מתמודדת עם פחדים היא יכולה להרגיש שזה מטלטל את כל היציבות שבה. שאולי הסביבה לא בדיוק מבינה אותה. שהיא מתקשה לשחרר מעט מהפחד ולהתחבר לאמונה שטוב לתינוק שלה אצלה. ומתוך כך להיות יותר נוכחת בתחומים אחרים בחיים.

הפחד הזה משתנה לאורך ההריון אבל לרוב לא נעלם לחלוטין ולוקח המון אנרגיה.

במצבים קיצוניים יותר, הפחד הזה יכול להפוך לחרדה של ממש או להוביל לדכאון בזמן ההריון. ניתן לטפל ולשפר את המצב הרבה לפני שמגיעים לחוסר אונים. ולהגיע למערכת יחסים שנרקמת בין האם לעובר ומבוססת על ציפייה וחיוך. וכמובן שאם האשה נמצאת בדכאון, או שהחשש אכן מוביל לחרדות רצוי לטפל בהקדם האפשרי למען בריאותה ולמען תקינות ההריון ובריאות העובר.

לכן כדאי לזכור מספר דברים חשובים:

  1. הרוב המכריע של ההריונות (גם אלה שהיה בהם סיכון) מסתיים לאחר לידה כשהאם והתינוק/ת בריאים.
  2. כל הריון הוא שונה, אפילו אצל אותה האשה. ולכן הנסיון לדעת בעקבות נסיון העבר שלי או של אחרת הוא לא מקדם לעבר יעד ידוע מראש.
  3. הרצון בשליטה קיים בכולנו, אך כולנו יודעות שלחיים יש את הנתיב שלהם והקצב שלהם וכך גם להריון ובדר"כ הכל מסתדר.

וישנו דבר אחד מרגיע במיוחד: לשהות בתנוחה שנוחה לך, לעצום עיניים ולנשום לבית החזה מספר נשימות ולאחר מכן לעבור לבטן למספר נשימות. ולשמוע את עצמנו עם האזניים הפנימיות שואלות את התינוק/ת שאלות שמעניינות אותנו ולהבין אינטואיטיבית את התשובות שאנחנו מקבלות, ולא לשכוח בסוף השיחה להתחבק ולצאת עם תחושת אהבה.

  • תודה גדולה לבתיה שגיא על הציור הנהדר והיצירתיות המופלאה.

איבון זמיר – פסיעות קטנות

מטפלת בכירה ברפלקסולוגיה, פרחי באך ודמיון מודרך

ליתירת קשר: 0507622909

התינוק שלי

כל הזכויות שמורות לאיבון זמיר