במצבים שהילד נסחב עם רמת מתח גבוהה או התרגשות גבוהה שמתערבבת עם עייפות, זה עלול להיות מתסכל לכל הצדדים.

אנחנו כהורים רוצים שהערב יתנהל כמתוכנן, כמו השגרה היומיומית הרגילה.
ונתקלים בהתנגדות שמגיעה ממקום היסטרי, או חסר שקט. מן תחושה של היפר וונטילציה.
והילד היקר והחמוד שלנו מרגיש גם מלחמה פנימית וגם התמודדות מול ההורה, שלא תמיד אמפאתי כלפיו בשלב הזה.

בבסיסנו, בשביל שיהיה לנו קל עם מימוש הצרכים הבסיסיים שלנו (מים, אוכל, יציאות, שינה, אהבה), אנחנו מחפשים את הבטחון הקיומי שלנו. את הידיעה שזה ברור שאנחנו יכולים למלא את כל הצרכים הבסיסיים שלנו.

אז מה עושים כשקשה לנהל שיחה עם הילד על מה צריך שיקרה עכשיו?
עוזבים את הנסיון לדבר אל ההבנה והאינטלקטואל, ועוברים לגוף.

לטכניקה הזאת קוראים "טכניקת האחזקה". היא אוספת את הילד.
מתוך כך שנותנים לו להרגיש את גבולות הגוף שלו, הוא מרפה מהתחושה המופשטת והמפוזרת שמוציאה אותו מאיזון.
זה משרה בטחון ברמה מאוד עמוקה ומיידית.

לילדים צעירים (טכניקה זו אפשר לעשות מגיל ינקות), ניתן לדבר את מה שאנחנו עושים: "נגיד לילה טוב לאצבעות בכפות הרגליים… נגיד לילה טוב לקרסוליים… נגיד לילה טוב לשוקיים" וכו'
זה יעזור להם להתמסר ולהרגיש שותפים למשהו אחר שלא קשור לסערה שהם חווים.

מתחילים מלבקש מהילד לשכב על הגב עם ידיים צמודות לגוף (אם קשה לו, אז אפשר גם על הבטן).
עוברים לאט לאט מכפות הרגליים עד לראש וחזרה לכפות הרגליים.
כלומר, מניחים ידיים במגע מלא וסטטי בכל נקודה במקביל משני צידי הגוף למשך כמה שניות, ואז עולים טיפה ושוהים שוב כמה שניות.
כך ממשיכים עד שמגיעים לראש. שם נניח את הידיים על האזניים למספר שניות, לאחר מכן בקודקוד הראש למספר שניות, ונחזור בחזרה לאט עד כפות הרגליים עם שהייה בכל תחנה כמו בחלק הראשון.

בשלב הזה הילד בדר"כ מאוד רפוי ונינוח (ישנם מקרים שכבר נרדם). במידה וחסר לו עוד קצת.. נשאל איפה בגוף הוא מרגיש שהוא צריך שנעטוף אותו.
נניח את הידיים במגע מלא וסטטי באזור שציין כדקה עד שתיים נוספות.

התרגיל מצויין לילדים עם קושי בוויסות החושי ולילדים עם בעיות רגשיות בצורה קבועה.

מוזמנים לשאול ולהגיב, אני אשמח לענות
שיהיו לילות קסומים ושקטים
עם חלומות מתוקים

איבון זמיר – פסיעות קטנות

מטפלת בילדים והורים

דרך רפלקסולוגיה, דמיון מודרך ופרחי באך

ליצירת קשר: 0507622909