הילדים כיום חווים עומס גדול מדי יום, וזה מוביל לכך שהם מוצפים לעיתים קרובות.
הם נמצאים בגן או בכיתה עם הרבה ילדים, לאחר מכן עוברים לצהרונים עם צוות אחר ולפעמים גם ילדים אחרים.
כשהם חוזרים מהצהרון זה לאחר מרבית היום שחוו בווליום גבוה וספיגה של כל מה שקרה להם מריבים, ויכוחים, הצלחות, התחלות חדשות עם חברים, בושה, שעמום, תכנים, התנסויות וכו'.
וספיגה של כל מה שקרה סביבם גם לאחרים ולא הספיקו לפנות מעצמם.
ללא מעט ילדים יש חוג או שניים או שלושה בשבוע. ובמידה והילד בגיל בית ספר, אז יש בנוסף גם שיעורי בית.

הם מגיעים לערב דחוסים בחוויות טובות, קשות, שלהם ושל אחרים, משמחות, מרגשות, מעציבות ופוגעות. יש להם הכל מהכל.

זה משפיע להם על הקצב הפנימי, האגרסיביות, הנוכחות, היכולת הקשבה לסביבה ולעצמם, וזה מצטבר.

ובזמנים האלה אנחנו כהורים, הרבה פעמים לא שמים לב שההתנהגות של הילדים נובעת מאותה הצטברות של היום.
ובעצם מה שהם מנסים לומר לנו , זה שהם זקוקים לנו לזמן אישי, אחד על אחד, על מנת שירגישו שאמא או אבא בשבילם.
להכיל את הבכי שצריך להשתחרר ולשחרר.
לספר לנו מה שמתחשק, גם אם זה על מישהו אחר.
שנחבק אותם חיבוק ארוך ולשמוע כמה התגעגענו אליהם.
שירגישו שאנחנו מבינים שהם כבר התעייפו מזמן.

כי אנחנו בעולם של עשייה, ולא סתם עשייה, אלא עשייה מהירה ומלאת גירויים.
ובשביל לאזן את זה צריך זמן שהייה, שדברים יופנמו ויישקעו, ולא פחות חשוב שמה שצריך להשתחרר,  ישתחרר.

יש תרגיל יפה בדמיון מודרך שאפשר לעשות יחד שיעזור לילד לווסת את עצמו.

נדמיין שאנחנו הולכים ביחד עם הילד אל שדה גדול שיש בו חלקות אדמה קירחות.
אנחנו בוחרים עם הילד חלקת אדמה והולכים לכיוונה.
מתיישבים על האדמה זה לצד זה ומתחילים לחפור יחד בור משותף.
מרגישים את התחושה של האדמה הנעימה  בידיים וממשיכים לחפור עד שמחליטים שהבור גדול דיו.
כאשר מחליטים שהבור גדול מספיק אנחנו טומנים בבור את כל החוויות שחווינו היום ואנחנו לא צריכים שימשיכו איתנו.
אפשר שפעם אנחנו נאמר איזו חוויה אנחנו מניחים בבור ופעם הילד יאמר, עד שמסיימים.
לאחר שסיימנו מכסים את הבור עם האדמה שהוצאנו ומודים לאדמה.
יודעים שהאדמה כבר תיקח את מה שטמנו כדשן לצמיחה.
אנחנו והילד מרגישים משוחררים וקלילים יותר. מרגישים את התמיכה אחד של השני.
אפשר להתחבק לפני שנפרדים מהשדה.
וכשמוכנים חוזרים מהשדה לאט לאט לחדר שאנחנו נמצאים בו עם הילד, לכאן ועכשיו, שלווים וקרובים.

איבון זמיר – פסיעות קטנות 0507622909

מטפלת בילדים והורים

דרך רפלקסולוגיה, דמיון מודרך ופרחי באך