אם נעצום רגע עיניים ונדמיין שאנחנו מטפסים על הר, נראה את הצעד הבא ואת זה שאחריו וזה ייראה לנו טבעי.אבל כדי שהצעד יתקיים ויקדם אותנו לעבר הצעד הבא אנחנו צריכים יציבות.
היציבות מתקיימת כתוצאה משילוב של כמה דברים:
יש את המנח של הרגל על האדמה שמרגיש בטוח ונכון.
יש את חלוקת שיווי המשקל בצורה מדוייקת בין הגוף והמשקל שסוחבים בנוסף כדי שלא נמעד.
יש את ההסתכלות קדימה שמראה לנו את הכיוון שאליו אנחנו שואפים.
יש את הנשימה שמותאמת לקצב ההליכה.
ילדים (ומבוגרים) שמתקשים בשינויים, במעברים, בהסתגלות – אלה ילדים שמתקשים לסמוך שיש להם את כל התכונות הנכונות כדי ליצור יציבות,
כי ביציבות יש התקדמות מתמדת ולא היתקעות.
לכן אני ממליצה לזהות איזו מהתכונות לא באה לילד בטבעיות ולחזק בו את היכולת הזו, כדי שיסמוך על עצמו ויהיה לו הרבה יותר קל לזרום עם השינוי וההסתגלות, ולא להאחז חזק במשהו וליצור התנגדות שבעיקר מקשה עליו.
אז אם נחדד:
1. האם מרגיש לו בטוח?
2. האם יש גורם שמשפיע ופוגע בשיווי משקל או מוציא אותו מאיזון?
3. האם הוא מבין לאן הוא מסתכל? למה שווה לו להתקדם? איך זה יועיל לו? מה הוא ירוויח בעקבות השינוי?
4. האם הוא מרגיש שמכבדים את הקצב הפנימי שלו? כדי שגם הוא יכבד את הקצב הפנימי שלו ויסמוך עליו.
כדי לשפר את היציבות אפשר לדמיין דמיון מודרך יחד עם הילדים.
נדמיין שיוצאים לטיול בהר עם פריחה יפה ועם נקודת תצפית נפלאה בקצה.
בדרך הילד אוסף אבן שמצאה חן בעיניו והוא נטען דרכה בבטחון קיומי.
ממשיכים ובהמשך הדרך הוא מזהה ענף יפה שהוא רוצה לשמור גם כן, שמעניק לו במתנה שיווי משקל מיטבי.
ממשיכים לטייל והוא רואה צמח יפה שהוא מעוניין לקטוף והצמח מעניק לו את ההסתכלות "לאן אני צומח וכמה זה עושה לי טוב".
וכשמגיעים לראש ההר ורואים את כל הנוף, מתמלאים בנשימה מרחיבת לב. לוקחים כמה נשימות עם חיוך גדול. מחבקים את הילד מסתכלים לו בעיניים ואומרים לו שהאהבה בינינו נשארת איתו תמיד גם כשאנחנו יחד וגם כשאנחנו בנפרד.
יושבים אוכלים פיקניק על ראש ההר ורואים איך כל דבר שאספנו בדרך (אבן, מקל, צמח, נשימה ואהבה) מוצא מקום בגוף של הילד וממלא אצלו חלל שהיה ריק.
כשהתהליך מסתיים הילד מרגיש ממש טוב, שמח ומלא בביטחון.
נפרדים מההר וחוזרים הביתה .
את התהליך אפשר לעשות כמה פעמים שרוצים. יש אפקט להצטברות ולרצף של התכונות שמוטמעות.
לעזרה בדרך ובתהליך ניתן ליצור קשר 0507622909.
שיהיה יום מלא בקסמים
איבון זמיר – פסיעות קטנות
מטפלת בילדים והורים
דרך רפלקסולוגיה, דמיון מודרך, תטא הילינג ופרחי באך
ציור: אטה זרקא
השאירו תגובה