התקפי זעם זה עניין, כי הסביבה שסופגת את הזעם מאבדת את הבחירה שלה כביכול.

היא נאלצת להתמודד עם מצב שמרגיש כמו "ראש בקיר" או "דרך אבודה". ולא פעם אותו זעם סוחף את החדר אליו. גם אנחנו שמנסים להיות השקולים והמכילים "מאבדים את זה" באיזשהו שלב ומצטרפים לאש המתלקחת.

מה שאנחנו לא שמים לב הוא שזה הרגל שסוגל כי אותו ילד או ילד פנימי הרגיש שלקחו לו את הבחירה. החליטו בשבילו נגד רצונו והוא נאלץ להתמודד עם "ראש בקיר" או "דרך אבודה"-זה גלגל מסתובב.

לצאת אל העולם זה עניין מאוד הדרגתי. כל פעם עולה סקרנות לגבי נושא אחר שרוצים להתנסות בו ולפתח בו מיומנות – לא הכל בבת אחת ולאו דווקא בסדר שמישהו אחר קובע עבורי.

אז מה עושים כשמרגישים לית ברירה?- בודקים מה ההרגל הישן סיפק לאותו ילד (או ילד פנימי).

האם זה בטחון קיומי?

האם זאת הגנה ותחושה שאני שמורה?

האם זאת הקשבה רגישה או אהבה נקייה?

(כמובן שיכולות להיות עוד המון סיבות שמרגישות מספיק חשובות כדי להעמד על הרגליים האחוריות ולהתעקש על מה שחשוב בעיניי).

ואז מוצאים זמן רגוע ונינוח עם הילד וחושבים ביחד מה עוד יכול לספק לו את אותו צורך. מה יש בתוכו או סביבו שיכול לעזור לו להתנסות ולסמוך על עצמו שהוא יהיה בסדר ויצליח ליהנות ממה שהעולם מציע לו, ולא יחסום את העולם מתוך כעס או זעם.

אם אנחנו המבוגרים, נסתכל אחורה בזמן איך התנהגו אלינו בילדות במצב שהרגשנו שלקחו מאתנו את הבחירה, נרגיש את התסכול שעלה בנו, נזהה מה היינו צריכים באמת לעומת מה קרה בפועל.

שם נמצא הרבה תשובות שיכולות לעזור לילד עכשיו. מתוך המקום הילדי ולא מתוך הסמכות שמעליו.

כשילד מרגיש שמבינים לליבו באמת אז הוא מאמין שהתשובות שתמצאו יחד יהיו באמת לטובתו, ומכאן קל יותר למצוא שיתוף פעולה הדדי, כי גם אנחנו נאמין באותן תשובות.

אש מתפרצת כשמשהו לא יציב מניע אותי מבפנים. כשמייצבים את הבסיס אז כל ההתלקחות המדוברת נרגעת.

*תקף לילדים ומבוגרים כאחד

ציור: אטה זרקא

איבון זמיר – פסיעות קטנות

מעבירה הרצאות ומטפלת באמהות ובילדים

דרך דמיון מודרך, תטא הילינג, רפלקסולוגיה ופרחי באך

0507622909

*****************************************************

לעמוד הפייסבוק הכנסו לכאן

לערוץ היוטיוב הכנסו והרשמו כאן

להרשם לקבלת תכנים למייל הרשמו כאן