ביקורת עצמית היא מנגנון שקיים בהמון א.נשים.
המטרה שאנחנו מספרות לעצמנו, שלשמה אנחנו משתמשות בה לעיתים כל כך תכופות היא, "שזוהי דרך בשבילי להשתפר ולהתפתח". ואפילו יש שיגידו שזהו כח ההנעה לפעולה שלהם.
בפועל גדלנו בבתים שהיה טשטוש בין ההגדרות מהי "אהבה" ומהי "ביקורת", ולכן יצא שמי שאוהב אותי (אמא/אבא) מבקר אותי. כי חשוב לו שאצליח, שאדע להשתפר, לשאוף תמיד ליותר. אז הם נתנו את עיקר תשומת הלב למה עדיין לא מספיק טוב, איפה אני חלשה, כמה אני לא כמו האח השני, השכנה-כדי לדרבן אותנו להשתפר.
התוצאות המורגשות ביום יום ממרחק השנים הן:
- קושי להאמין שאני כמו שאני זה טוב, אולי אפילו ממש טוב. ואנחנו הופכות להיות המבקרות הקשות ביותר עבור עצמנו.
- קושי ללכת בדרך שבאה לי בקלות "כי צריך להתאמץ". מה שמוביל לכך שנושאים שיש לי נטייה להיות טובה בהם בקלות לא יהיו במרכז כי מתרכזים בנושאים "שדורשים שיפור" – וכך אנחנו יכולות לפספס את השביל המיועד לי, שבשבילו נולדתי עם אותן סגולות שאמורות לבוא לידי מימוש.
- לבלבל אהבה עם ביקורת גם כלפי עצמי פנימה וגם כלפי אהוביי (הילדים, הבן זוג וכו') – וזה מתכון לאסון. משום שילד שמרגיש שמבקרים אותו בתדירות גבוהה בנושאים משתנים ירגיש רע עם עצמו וייסגר. פחות ישתף במה עובר עליו ויצבור כעס שמתישהו יתפוצץ. וכך גם בן הזוג. ובטוח שהמטרה שלנו לא היתה ריחוק.
- תחושה ששום דבר לא מרגיש מספיק אף פעם. אנחנו יוצרות מרדף שלא נגמר אחרי משהו שלא יגיע, כי אנחנו לא ממש יודעות איך לעצור, להתרווח ולהנות ממה שקיים פה ולהרגיש שכמו שהוא זה טוב ומספיק.
יש לנו צינורות בלתי נראים שעוברים דרכנו ומזינים אותנו. חלקם הגדול דרך ההורים שלנו.
ומה שהם אימצו לעצמם הוא לא הפתרון האידיאלי עבור החיים שלי.
ולכן לפעמים אנחנו מזהות מה היינו רוצות לנקות מאתנו, לרפא ואפילו נותנות לזה את המקום, ועדיין זה שם מוזן מעצמו איכשהו, כי לא פרמנו את אותו חוט בין הדורות.
ואם נחשוב על זה לרגע גם ההורים שלנו ניזונו מהצינורות של ההורים שלהם שלאו דווקא מותאמים למי שהם רצו להיות. ועוד אחורה זה ממשיך בדיוק כך.
זה מוביל לצינורות שהמקור שלהם לא תמיד ידוע, אבל נוכחים ומשפיעים על ההתנהלות שלנו ומה שאנחנו מעבירים הלאה לדור הבא.
ב15.3 אני מקיימת הרצאה אינטימית על הקשר הבין דורי.
אחת המשתתפות מההרצאה הקודמת כתבה לי: " כל אחות וחברה שהיתה לי ושיש לי תפיק ערך ממפגש כזה"
כולכן מוזמנות באהבה
פרטים על ההרצאה בקישור כאן
ציור: אטה זרקא
איבון זמיר – פסיעות קטנות
מטפלת באמהות וילדים
דרך דמיון מודרך, תטא הילינג, רפלקסולוגיה ופרחי באך
0507622909
****************************************************
לפייסבוק הכנסו לכאן
לערוץ היוטיוב הכנסו והרשמו כאן
להרשמה לקבלת תכנים למייל הכנסו והרשמו כאן
השאירו תגובה