חלקיקים מפוזרים נמצאים בכל מקום.
בלי ששמנו לב התפזרו מאיתנו ומאחרים, והם פשוט שם, במרחב המופשט והלא נראה.
כל מה שהם ואנחנו צריכים זה לחזור ולהתאחד כדי שהחללים שבתוכנו יתמלאו במהות המקורית שלהם, והחלקיקים האבודים יחזרו להגשמה.
כשאנחנו מרגישות שהילדים מפוזרים, שהבית מפוזר, שהבן זוג מפוזר-זה רק רמזים שמזכירים לנו לאסוף את החלקיקים שלנו בחזרה.
להכניס אותם לזרם הפנימי שלנו כדי שתתקיים תנועה יציבה.
אז מי שרוצה לעצום רגע עיניים- זה תמיד זמן טוב:
נזהה את המקומות שהתנועה בתוכנו זורמת בהם, ונזהה את החלקים החסרים וההשפעה של זה על אותו זרם פנימי.
ננשום נשימה שמרחיבה אותנו מעומק האדמה עד עומק השמיים ונזמין חזרה את החלקיקים האבודים שלנו מהמרחב המופשט והלא נראה.
נראה איך הם מתמגנטים אלינו במהירות האור ומתמקמים בתוכנו בחללים שחיכו להם.
אותם חלקיקים יכולים להגיע מכל מרחק גאוגרפי או מרחק זמן שהם.
כשאנחנו מרגישות שכל החלקיקים שלנו הגיעו, ניתן תשומת לב נוספת לזרם הפנימי ונרגיש בהבדל.
נדע שכמו כל זרם חזק, עכשיו מחסומים יכולים להשבר ומסלולים חדשים יכולים להתוות.
בהצלחה והגשמה לכולנו.
ציור: אטה זרקא
איבון זמיר-פסיעות קטנות
מטפלת באמהות וילדים
דרך דמיון מודרך, תטא הילינג, רפלקסולוגיה ופרחי באך
השאירו תגובה