הסערה הזאת…
כבר תקופה ארוכה נשים מתארות את הסערה שהן חיות בה.
כמה הדברים סוערים בחייהן, כמה זה משפיע על הכל, כמה זה כואב, מלחיץ, חונק.
זה היה כל כך חזק בחודשים האחרונים, שזה לא פלא שהחורף הגיע סוער כל כך, משפיע על הכל, חונק, סוגר.
ישנן כמה נקודות שכדאי בעיניי להסתכל דרכן:
- איזה יופי שזה יצא ממני, ועכשיו זה מתחיל להשטף. כבר תקופה ארוכה שנוקו ארובות מבפנים ועכשיו זה נשטף החוצה.
- זה הזמן לא להאיץ או ללחוץ על שום דבר- זה רק יכניס אותנו לתוך הסחרחרה. באמת לנוח, להתמלא, להתחזק-אלה הדברים שהזמן הזה מבקש אחרי הניקוי העמוק שעברנו.
- לעצום עיניים ולהדליק את השמש הפנימית שיושבת לנו בבטן העליונה. לתת לה לזרוח בנחת, ללא מלחמה, ללא מאבק, להרגיש אותה מרככת אותנו מבפנים וזורחת למרחקים. מאירה אותנו מבפנים כמו מי שאנחנו בוחרות להיות.
זאת תקופה טובה לנקות מאיתנו את מה שעבר בחצי שנה האחרונה טלטלה. ליישב בתוכנו את היציבות, את החסינות, את הבחירות מה אני רוצה שיקרה החל מעכשיו, את העיקר (שישתחרר כל הסרק והטפל שנדבק אלינו)
אמהות יקרות זה הרבה תלוי בנו.
אנחנו כח שמניע את כל בני הבית. ויש בנו את הכח להניע אל החיים שאנחנו ראויות שיהיו לנו.
מי שצריכה עזרה/תמיכה, כדי לעלות על הגל לרפא את מה שבשל
מוזמנת בשמחה ובאהבה גדולה. זה הזמן.
מצרפת טקסט שיצא לי ביום ההיפוך שמתאים לכל ההסבר שלמעלה:
רגליים יחפות בבוץ
מתחפשות למוליך לחלקים הטובעניים בתוכי
מרגישה בכף הרגל את החלקות הלא יציבה
מרגישה בין האצבעות את הרווחים מתמלאים עד אפס מקום,
אפילו לא לנשום.
והקור.. הוא מתפשט ומכווץ ללא שאלות ובירורים
בדיוק כמו בחיים.
מי רוצה להיות שם "בבוץ" הזה?
תמיד אמרו לי לשאוף לשמיים
והנה אני במקום ההפוך
בעצב שבא מהייאוש, רואה בפנים את כל החשוך.
ובשבריר שניה, זיק של שורדת אור אומר:
"יש תמיד את התפילה לפלא ההיפוך
הוא המשלים של המקום הנוכחי
והוא תמיד מכוון להתרחש ברגע ההכרחי,
ברגע המזוקק של התפילה וההשלמה בתוך הלא נודע"
כעת אני נפרדת מאותם כבלים והשלכות
שהכניסו אותי לבוץ
ובוכה קצת וצוחקת כדי לשחרר ממני מעמסות
מתפללת בתוכי את תפילתי האישית והכנה
ושוקעת לשינה
צילום: גפן שלי המתוק בן ה7
איבון זמיר – פסיעות קטנות
מטפלת באמהות וילדים
דרך תקשור, תטא הילינג, דמיון מודרך, רפלקסולוגיה ופרחי באך
0507622909
השאירו תגובה